Loading AI tools
חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש ומהווה חלק מחיל הרגלים והצנחנים. בראש החטיבה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אל"ם עמי ביטון.
  | |
| תג החטיבה, דגל החטיבה | |
|
"אחרי" "אחרי לצנחנים" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | חטיבת הצנחנים |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת חי"ר סדירה מוצנחת מוטסת ורכובה. |
| בסיס האם | מחנה בית ליד |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1955–הווה (כ־69 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחון מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתןמבצע שומר החומות מבצע שובר גלים מבצע בית וגן מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ. נשק קל נוסף: מאג, נגב, נגב קומנדו, רקטות M-72 לאו ומטאדור "מפצח", רובי צלפים M24 SWS, SR-25 Mk 11 וברק. כלי רכב: האמרים, רכבי שטח, טרקטורונים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת האש |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד | אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | עמי ביטון |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת הצנחנים היא חטיבה התנדבותית בצה"ל ומוגדרת כחטיבה מוצנחת, מוטסת ורכובה. החטיבה מתניידת על גבי האמרים וכלי רכב מיוחדים אחרים בהתאם לאופי הפעילות ותוואי השטח. יכולות אלו משפיעות על המקום והאופן בו יופעלו כוחות החטיבה בפעילות מבצעית ובמלחמה.
מהחטיבה צמחו עשרה רמטכ"לים: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון, בני גנץ, אביב כוכבי והרצי הלוי. שבעה מתוכם אף כיהנו כמפקדי החטיבה.
בחטיבה ישנם ארבעה גדודים: גדוד 890 – אפעה, גדוד 101 – פתן, גדוד 202 – צפע, והסיירת 5135 – שרף.
על המלש"ב להיות בעל פרופיל 82 ומעלה.
לחטיבה, שהיא התנדבותית ביסודה, מתמיינים יותר מועמדים מאשר היא יכולה לקלוט. מעט מהמועמדים נושרים עקב תנאי קבלה והאימונים המפרכים של הצנחן שבאים לאחר מכן, הכוללים אימוני כושר גופני קשים, אימוני קרב מגע, התמחות במגוון רחב של כלי נשק, קליעה, שדאות, מסעות ארוכים עם משא כבד, שבועות שטח ושבועות הישרדות מפרכים, אימוני מסוקים, אימוני צניחה, שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, אימוני לוחמה בשטח בנוי, כיבוש יעד מבוצר ולוחמה זעירה. כל האימונים משקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב.
על מנת להתקבל לחטיבה נדרש המלש"ב לעבור גיבוש אינטנסיבי שנערך בבא"ח צנחנים, ומשלב מבחנים פיזיים ואתגרים מנטליים קשים הבודקים את התאמת המועמד לשירות להיות לוחם בחטיבה. על מנת להתקבל לגדוד הסיור של החטיבה, על הלוחם לעבור גיבוש יחידות חטיבתיות (יח"טיות) שנערך בתחילת הטירונות ואורכו כשלושה ימים.[1]
מסלול לוחם בחטיבת הצנחנים נמשך כשנה (בעבר המסלול ערך 14 חודשים וכלל קורס מ"כים). נכון למחזור נובמבר 2019 ההכשרה אורכת כשמונה וחצי חודשים וכוללת ארבעה חודשי טירונות חי"ר ברמת רובאי 05, שלושה חודשי אימון מתקדם שבסופם רמת הרובאי עולה ל-07, קורס צניחה מתבצע בין תקופת הטירונות לאימון המתקדם, מסע כומתה בן 50 ק"מ (בעבר המסע היה בן 90 ק"מ, אך כיום מסע הכומתה מתבצע לאחר סדרת שטח ארוכה שבמהלכה הולכים הלוחמים קילומטרים רבים עם משקל) ונחשב לארוך ביותר בין חטיבות החי"ר, 4–6 שבועות של הקמת צוות, שלושה חודשי פעילות מבצעית או אימון כפלגות מסלול ובסופן מסיים הלוחם את המסלול והופך מצוות אימונים, לצוות לוחמים בפלגה.
לוחמי גדוד הסיור של החטיבה, בניגוד לשאר גדודי החטיבה ובדומה לשאר גדודי הסיור בצה"ל, עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין 14–16 חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוחמה בטרור (הסיירת) ולוחמה זעירה (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק – חפ"ק מח"ט, פלס"ר – לוט"ר ולת"ק במתקן אדם, פלנ"ט – הפעלת טילי גיל בביסלמ"ח, פלחה"ן – מיקוש וחבלה בבהל"ץ). כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, סיור אימוני קרב מגע, ואימוני לוחמה.
בניגוד לעבר בו קורס מ"כים היה חלק ממסלול הלוחם בחטיבה, כיום כשליש בלבד מכלל הלוחמים בפלגה יצאו לקורס מ"כים. קורס המ"כים של גדודי החטיבה נערך בגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ואילו הגדס"ר עובר קורס מצומצם יותר המותאם לסיירות בגדוד 906. אם יימצאו מתאימים, בוגרי הקורס יוכלו להמשיך במסלול פיקודי ולצאת לקורס סמ"בים (סמלים בכירים) או קורס קצינים.
לוחמי החטיבה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. עם סיום השירות הסדיר משובצים הלוחמים בחטיבות המילואים של המערך המוצנח, חטיבת שועלי מרום, חטיבה 55, חטיבה 226 חטיבת חצי האש ועוד.
יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה בספטמבר 1948 במחנה בהר הכרמל. מפקד היחידה ומייסדה היה יואל פלגי מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש המוסד לעלייה ב'. ב-24 במאי 1949 בוטלה ופוזרה היחידה. מאוחר יותר באותה שנה נקרא יהודה הררי להקים את היחידה מחדש. הצעד הראשון היה הקמת בית הספר לצניחה בבסיס תל נוף (בה"ד 8). צ'רלי בורץ מונה למדריך ראשי וקרל כהנא לראש המטה ומפקד הציוד והביטחון. לאחר מכן הוקם, במסגרת הבה"ד, גדוד 890 ובו שתי פלוגות: פלוגת טירונים בפיקוד מרסל טוביאס ופלוגה א' בפיקוד יצחק ולקר. לסגן מפקד הצנחנים מונה צבי צלנר.
יהודה הררי פיקד על היחידה במשך ארבע שנים עד ינואר 1954. לאורך תקופה זו נבנה המסד הארגוני והמבצעי של הצנחנים. יהודה הררי, בהיותו גם צייר חובב, עיצב את המדים (הירכית), הנעלים האדומות, כנפי הצנחן ("המצנח המכונף") ותג היחידה ("השפיפון המעופף"). חטיבת הצנחנים ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שיחידת הצנחנים בפיקודו של הררי התמזגה עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום וכן יסוד גדוד הנח"ל המוצנח, וצוידה בתת-מקלע עוזי. הצנחנים תחת פיקודו של שרון פיתחו תורות לחימה רבות עבור לוחמה בשטח פתוח ובנוי, סיור, פשיטות ופעולות קומנדו. צבי עופר הגדיר בשעתו את השונה בצנחנים מיחידות אחרות שקדמו להן:
בצנחנים מצאתי שוב את אווירת הפלמ"ח. היו אלה כמעט אותם ה'חברה' של הימים ההם, ולכן לא היתה לי כל בעיה של השתלבות, ואף על פי כן, מיד הבחנתי בהבדל שבין הצנחנים של ראשית שנות החמישים לבין אנשי הפלמ"ח של שנות הארבעים. בפלמ"ח לא התבלטו דמויות בודדות של לוחמים. המתבלטים בפלמ"ח היו 'דמויות של מסביב למדורה', של אנשי רוח שידעו לדבר גם ברצינות וגם לספר צ'יזבטים על ספל קפה. כאן, אצל הצנחנים, בלטה במיוחד דמותו של הלוחם המוחשי, כאן חיפשו את האיש בעל כושר הביצוע ולא את החברה'מן.
חטיבת הצנחנים ביצעה שתי צניחות מבצעיות לאורך כל שנות קיומה, שתיהן במסגרת מבצע קדש: צניחה במעבר המיתלה בסיני ב-1956, בה כוחות צנחנים נחתו מאחורי קווי האויב ולאחר מכן כבשו את המעבר, וצניחה בא-טור ב-2 בנובמבר 1956, הוצנח כוח של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור (שנפצע בעת הצניחה וטופל על ידי הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל, חנה יפה), בסמוך לא-טור, במטרה להשתלט על שדה התעופה שנמצא שם ולפתוח משם בתנועה לדרום מזרח לכיוון שארם א-שייח'.
במלחמת ששת הימים השתתפה חטיבת הצנחנים בכיבוש צפון סיני, בעיקר בכיבוש מתחמי המצרים בפתחת רפיח וסייעה בכיבוש העיר עזה.
בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל צה"ל מאוד, בייחוד חיל האוויר וחיל השריון. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון. הצנחנים תיפקדו כחיל רגלים שגרתי וכחרמ"ש, אמצעי הלחימה שלהם לא חודשו, ופיתוח תורת הלחימה שלהם הוזנח.[2] יחידות מהחטיבה נטלו חלק בפשיטות רגליות, רכובות ומוסקות בזמן המלחמה כגון: פעולת כראמה, מבצע אירון, מבצע הלם, מבצע תשורה, מבצע תרנגול 53, מבצע רודוס ועוד מבצעים רבים.
במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה מפוצלת, כאשר גדוד הנח"ל המוצנח אייש את המוצבים בגזרה הדרומית של הגבול ברמת הגולן, ואחר כך לחם בגדה המערבית של תעלת סואץ, גדודים 202 ו-890 השתתפו (בנפרד) בלחימה בחזית סיני וסיירת הצנחנים ביצעה פעולות בעומק סוריה. לאחר המלחמה השתתפה החטיבה בלחימה במובלעת הסורית בגולן.
במבצע שלום הגליל נחתו כוחות החטיבה בשפך נהר אל-אוואלי ולחמו מול כוחות אש"ף והצבא הסורי.
חטיבת הצנחנים נלחמה בטרור הפלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה ונטלה חלק במבצע חומת מגן. מפקד החטיבה, אביב כוכבי, היה אחד מקבוצה של מח"טים שדחפו את הפיקוד הבכיר להכניס את כוחות צה"ל לתוך הערים ומחנות הפליטים הפלסטיניים כדי להשמיד את תשתיות הטרור ולסכל פיגועים בשלבים מוקדמים. במבצע חומת מגן הובילה חטיבת הצנחנים את כיבוש העיר שכם בה כוחות צה"ל הרגו 70 מחבלים, עצרו מאות פלסטינים ואיבדו לוחם אחד.
מלחמת לבנון השנייה פרצה בקיץ 2006. ב-19 ביולי נכנסו יחידות פלס"ר ופלחה"ן לכפר מארון א-ראס שם נקלעו לקרב קשה מול מחבלי חזבאללה. במהלך הקרב חיסלה הסיירת עשרות מחבלים. על קרב זה קיבלה היחידה צל"ש יחידתי. לילה לאחר מכן נכנסה יחידת הפלנ"ט לפעולה בצפון הכפר עייתא א-שעב וחיסלה שני מחבלים נוספים. לאחר מכן חברה לשאר כוחות הגדס"ר.
ב-28 ביולי, כיומיים לאחר קרב בינת ג'בל החלו כוחות גדוד 890 וגדוד 101 בלחימה בכפר. במהלך הלחימה חיסלו כוחות מגדוד 101, עשרות ממחבלי חזבאללה.
ב-11 באוגוסט החל מבצע שינוי כיוון 11. לאחר קבלת האישור ליציאה למבצע, החל מבצע הטסה של כוחות מעוצבת האש, תחת פיקוד איל איזנברג, על מנת לבצע איגוף אנכי. המבצע כלל הנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור, החליטו אייזנברג ומפקד פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמי האוגדה, הן מחטיבת הצנחנים והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה. במהלך המלחמה הוכנסו חיילים משלוש אוגדות דרך מעברי הגבול, בכך שולש מספר חיילי צה"ל הנמצאים בתוך לבנון לכדי כ-10,000 חיילים.
במבצע צוק איתן ביולי 2014 לחמה החטיבה במרחב ח'אן יונס, איתרה ארבע מנהרות לחימה תת-קרקעיות, 47 פירי מנהרות והרגה 141 מחבלים.[3]
במבצע שומר החומות הוקפצה החטיבה מאימון והופעלה בשלוש גזרות, גדוד 101 והסיירת הוקפצו לרצועת עזה גדוד 202 הוקפץ ליהודה ושומרון וגדוד 890 הוקפץ לגבול לבנון.
גדוד 101 הגן על יישובי עוטף עזה וחוף זיקים ותקף מטרות טרור בצפון הרצועה. על פועלו הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות, והסיירת השמידה לראשונה באמצעות רחפנים מתאבדים מספר אתרי שיגור רקטות.
.jpg)
החטיבה פעלה במבצע שובר גלים בכלל הגזרות וביצעה מעצרים רבים ומארבים, וסיכלה פיגועים, במיוחד גדוד 202 אשר פעל בגזרת שכם ולחם כנגד גוב האריות ופגע במחבלים רבים והשתתף בהשמדת המפקדת הראשית של גוב האריות. סיירת צנחנים פעלה בגזרת ג'נין, שם פגעו וחיסלו קרוב לעשרה מחבלים ונתקלו במארב בעומק ג'נין. במהלך התעסוקה בג'נין נפצעו כשמונה לוחמים, כולל מפקד הסיירת כתוצאה מהיתקלויות בגזרה.
ב-3 ביולי 2023 הובילה סיירת צנחנים ביחד עם חטיבת הקומנדו את מבצע בית וגן בג'נין ופגעה במחבלים רבים.
באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה וקיבוץ בארי. 18 מלוחמי החטיבה נפלו בקרב.[4]
ערך מורחב – חטיבת הצנחנים במלחמת חרבות ברזלב-1 בנובמבר במסגרת התמרון הקרקעי של כוחות היבשה ברצועת עזה, הובילו צוות הקרב של חטיבת הצנחנים מבצע ממוקד בצפון רצועת עזה, במהלכו הושלמה ההשתלטות על המרחב בצפון הרצועה. במהלך המבצע, חשפו לוחמי סיירת הצנחנים פיר של מנהרה תת-קרקעית בצמוד לפארק שעשועים. במהלך חילופי אש מול מחבלי חמאס נהרג לוחם גדוד 101 סמ"ר יאיר ניפוסי.[5]
ב-7 בנובמבר 2023 מצאו לוחמי גדוד 202, בשיתוף עם כוחות שריון מצוות הקרב החטיבתי של חטיבה 7, פיר תת-קרקעי ומחסן אמצעי לחימה בסמוך לאוניברסיטה אזרחית, ובו חומרים כימיים, רובי סער קלשינקוב, RPG-7, מטעני כלימגור ועוד.[6] בלילה 8 בנובמבר התנהל קרב מול מחבלים במרכז העיר עזה.
בליל 10 בנובמבר במהלך התקפה חטיבתית של כוחות חטיבת הצנחנים בשכונת שיח' עג'לין, סרק הכוח איתורים במרחב הדרומי של הגזרה ומצא משגר רקטות בסמוך לבנייני מגורים. כלל אמצעי הלחימה שאותרו הושמדו או הוחרמו על ידי לוחמי החטיבה.[7] במהלך ההתקפה נהרג סמ"ר יהונתן יצחק סמו לוחם מגדוד 202.[8]
ב-16 בנובמבר נהרג סגן מפקד פלוגה בגדוד 202 סרן שלמה בן נון במהלך הקרבות בצפון רצועת עזה.[9]
החל משנות ה-70 של המאה ה-20, רוב המטכ"ל היה מורכב מיוצאי צנחנים ורמטכ"לים רבים מונו מקרב מהצנחנים, בהם: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון, בני גנץ, אביב כוכבי והרצי הלוי. בשנת 1977 איבדה החטיבה 44 לוחמים ומפקדים מגדוד 890 שנפלו באסון הנ"ד בבקעת הירדן.
בשנת 2001 נחנך בסיס האימונים החילי של חטיבת הצנחנים המכונה "בא"ח שפיפון" נקרא על שמו של רפאל איתן, בסמוך לשומריה. בסיס האימונים החדש של החטיבה הוקם לאחר פינוי הבא"ח הישן בשא-נור. הכספים לבניית הבסיס ניתנו כחלק מהסכם עם ארצות הברית, נועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר המתבטא בשיפור תנאי החיילים והאימונים. במקביל לבסיס זה, תוכנן בסיס דומה, גם עבור חטיבת גולני.
חיילי חטיבת הצנחנים חובשים כומתה אדומה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות. להבדיל מכל יתר חיילי צה"ל, חיילי חטיבת הצנחנים לובשים ירכית וחוגרים חגורה מעל הירכית בנוסף על חגורת המכנסיים. המדים עוצבו על ידי יהודה הררי המפקד הראשון.
תג "השפיפון" של גדוד הצנחנים 890 עוצב בשנת 1951. התג עוצב על פי נבואת ישעיהו, ”כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף” (ישעיהו, י"ד, כ"ט), אותו ציטט באוזני מפקדי הגדוד דוד בן-גוריון, כהמחשה לדרך שבה על הצנחנים לפעול, באופן תחבולני המנצל נקודות תורפה.[10] התג תוכנן על ידי יהודה הררי, מפקד גדוד הצנחנים הראשון (גדוד 890), וסגנו אריה אפרת על פי הפסוק הנ"ל ועוצב כצפע מכונף. בשנת 1956 שימש כתג חטיבת הצנחנים הראשונה – חטיבה 202 – והיה בשימוש עד שנת 2001 בה שונה מעט התג, בעבר היה נפוץ מיתוס לפיו סמל היחידה נוצר כתגובה לדבריו של נשיא מצרים ג'אמל נאצר ש:"ביום שיהיו ליהודים צנחנים, הנחשים יצמיחו כנפיים" אולם אין לשמועה זו ביסוס היסטורי.[11][12]
בנוסף לכנפי הצניחה, לוחמי הגדודים עונדים סיכת גדוד. הסיכה הראשונה (שנודעה בכינויה "שבוזון") עוצבה באמצע שנות ה-90 והוחלפה בשנת 2020 על ידי סיכה חדשה. לוחמי הגדס"ר עונדים את סיכת הגדס"ר ובנוסף גם סיכה ייחודית לכל פלוגה.
שמות הגדודים והיחידות
שמות הגדודים ויחידות המשנה ניתנו בסוף 1979 בתקופת המח"ט דורון רובין, על ידי קצינת החינוך של החטיבה, יפעת ענבר.
צבע הכומתה אדום. הכומתה האדומה של הצנחנים הבריטים, שהיו בארץ לפני קום המדינה, הייתה סמל סטטוס, ועל כן הוחלט שגם לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל יזכו לכומתה בצבע אדום.[13] הכומתה עצמה מוענקת ללוחמים לאחר סיום מסע כומתה בטקס בגבעת התחמושת.
חטיבת הצנחנים מקיימת את טקס ההשבעה של לוחמיה בכותל המערבי. מסורת זו החלה בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967, עת ביצעה פלוגת צנחנים מגדוד 890, בפיקוד דורון רובין, את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי.[14]
בשנת 2020, עקב התפרצות נגיף הקורונה בישראל, ההשבעה לא התקיימה בכותל, לראשונה מאז שנת 1967.
בשנת 2016, הוביל מפקד החטיבה, נמרוד אלוני, שינוי תפיסתי ומבני בשם "קוברה", כדי לייעל את מיצוי הכוח. השינוי כלל הקטנת סד"כ של הפלוגות והמחלקות והפיכתן לפלגות וצוותים (הקטנת הפלוגות איפשרה הגדלה של כמות המסגרות, הפלגות, תוך שימוש בכוח אדם זהה), ובנוסף במקום הרתק הגדודי שאינו רלוונטי בשטח בנוי, התווסף לכל פלגה, "צוות נשק" המתנייד איתה, ומצויד במקל"רון, מאגים, קלעים וחוליית צלפים, לצורך רתק פלוגתי. הקטנת הכוח הפלוגתי והמחלקתי, הביא לכך שברמה הגדודית ישנם יותר פלגות וצוותים, היכולים לתת מענה מבצעי במקביל ביותר מטרות, תוך התקדמות מהירה בשטח והשתתפות במספר גדול יותר של קרבות טקטיים.[15] במסגרת השינוי גדוד בחטיבה מורכב מחמש פלגות לוחמות (שש פלגות בגדוד 202 ביחד עם פלגת ח"ץ) ופלגת סיוע מנהלתי (מפקדה): פלגות א'–ג' הרובאיות (כשמתוכן אחת משמשת כפלגת החוד, לרוב הוותיקה יותר), פלגת מסלול (ד') ופלגת אש (מסייעת). בכל פלגה ישנם שלושה צוותים שמובילים תחומי אחריות שונים; צוות חוד, צוות את"ק וצוות נשק, ובפלגת האש ישנם כחמישה צוותים; צוות מרגמות 120 מ"מ, צוות צלפים, צוות אוה"ד (טילי גיל ותצפית), צוות ניוד וצוות סופה.
גדוד 890, המכונה גם גדוד אפעה, הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל.[16] הוא הוקם ב-1950 על ידי יהודה הררי והחל תופס את מקומו ככוח לוחם מוביל ומשמעותי כבר בשנת 1952. ב-1954 מוזגה לתוכו יחידה 101, דבר שחיזק את יכולות הקומנדו שלו. במשך שנים כונה בצה"ל "הגדוד", מבלי שהיה צורך אפילו לציין את מספרו.[17] למן השתתפותו בפעולות התגמול בראשית שנות ה-50 ועד ימינו השתתף הגדוד בכל הקרבות והמבצעים של חטיבת הצנחנים, ובהם, כל פעולות התגמול (הנודעות שבהן: כנרת, מבצע חץ שחור, פעולת קלקיליה, מבצע צרצר), מבצע מכבש (הצניחה במיתלה) וקרב המיתלה, מבצע קנבוס 69 בשנת 72, קרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה בה היה הגדוד הראשון מבין גדודי החטיבה שנחת מן הים בשפך נהר האוואלי, בתקופת השהייה ברצועת הביטחון לקחו לוחמי הגדוד חלק בלחימה בחזבאללה הן בפעילות השגרתית השוחקת והן במבצעים מיוחדים.[18] הגדוד היה הראשון לפעול בשטחי A באינתיפאדה השנייה (שם שיכלל ופיתח שיטות למארבים בשטח בנוי) ופעל גם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן.
באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ניהלו לוחמי הגדוד קרבות נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוצים כפר עזה, עלומים ובארי. שניים מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות.[4]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יהודה הררי | 1949 – 1954 | לימים מפקד פיקוד ההדרכה, ראש מטה פיקוד המרכז, בהמשך שירת במוסד |
| אריאל שרון | 1954 – 1956 | לימים שר הביטחון וראש הממשלה ה-11 |
| רפאל איתן | 1956 – 1958 | לימים הרמטכ"ל ה-11 |
| יהודה רשף | 1958 – 1960 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| עמנואל שקד | 1960 – 1961 | לימים קחצ"ר |
| אריק רגב | 1961 – 1963 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| צורי שגיא | 1963 – 1965 | לימים מפקד חטיבה 226 |
| דוד ביטון[19] | 1965 – 1966 | |
| יאיר תל-צור | 1966 – 1967 | נהרג במלחמת ששת הימים |
| דן שומרון | 1967 – 1969 | לימים הרמטכ"ל ה-13 |
| שי תמרי | 1969 – 1971 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| מתן וילנאי | 1971 – 1972 | לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל |
| יצחק מרדכי | 1972 – 1974 | לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן כמפקד פיקוד הצפון, המרכז והדרום) ושר הביטחון |
| יעקב קרן | 1974 | נהרג תקופה קצרה אחרי מיניו למפקד הגדוד במובלעת הסורית |
| ישראל מאיר | 1974 – 1975 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| נחמיה תמרי | 1975 – 1976 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| עופר כהן | 1976 – 1978 | |
| זאב צל | 1978 – 1979 | לימים מפקד חטיבת עודד |
| אריק מורן | 1979 – 1980 | לימים מפקד עוצבת האש |
| זאב זכרין | 1980 – 1981 | לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון |
| מתי הררי | 1981 – 1982 | לימים ראש מנהל הסגל |
| משה יעלון | 1982 – 1984 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
| הלל בר | 1984 – 1985 | לימים מפקד חטיבת עציון |
| עמוס בן-חיים | 1985 – 1987 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| בני גנץ | 1987 – 1989 | לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון |
| גדי שמני | 1989 – 1990 | לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| אבי רוטשטיין | 1990 – 1992 | לימים מפקד עוצבת שועלי מרום |
| יאיר גולן | 1992 – 1993 | לימים סגן הרמטכ"ל וחבר כנסת |
| רחמים כהן | 1993 – 1994 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| דרור וינברג | 1994 – 1996 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
| הראל כנפו | 1996 – 1998 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| מוטי ברוך | 1998 – 2000 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
| יהודה יוחננוף | 2000 – 2002 | לשעבר מפקד חטיבת החרמון |
| אמיר ברעם | 2002 – 2003 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| יהודה לוין | 2003 – 2005 | |
| קובי כץ | 2005 – 2007 | |
| יקי דולף | 2007 – 2009 | לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון |
| גיא לוי | 2009 – 2011 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| ערן אוליאל | 2011 – 2013 | לימים מפקד חטיבת כפיר |
| יואב ברונר | 2013 – 2015 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| אליאב אלבז | 2015 – 2017 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| אפרים אבני | 2017 – 2019 | לימים מפקד עוצבת חצי האש |
| שמר רביב | 2019 – 2021 | לימים מפקד חטיבת פארן[20] |
| דור מנשאוף | 2021 – 2023 | לימים מפקד בא"ח צנחנים |
| יוני הכהן | יוני 2023 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. בנו של הרב רא"ם הכהן[21] |
.jpg)
גדוד 101, המכונה גם גדוד פתן, הוקם במתכונתו הנוכחית בשנת 1990. לפני הקמתו של "גדוד 50" נקרא "גדוד 88" וכונה "גדוד הנח"ל המוצנח", בשל העובדה שהשירות בגדוד היה חלק ממסלול חיילי הנח"ל, וחייליו היו בני גרעיני נח"ל. בשנת 1990 הוסב שמו של "גדוד 950" בחטיבת הנח"ל ל"גדוד 50", לאחר שהועבר מחטיבת הצנחנים. בחטיבת הנח"ל קיבל "גדוד 50" את שמו של "גדוד 950" לשעבר, "בזלת". בחטיבת הצנחנים הוקם גדוד חדש בשם "גדוד 101" שקיבל את כינויו של "גדוד 50" בצנחנים, "גדוד פתן". הגדוד אימץ את המספר "101" כמספר שמה של היחידה המיתולוגית יחידה 101, שהייתה ממעצבות רוח ומורשת הצנחנים. "גדוד 50" ומחליפו, "גדוד 101" (החל מ-1990) נלחמו בכל מלחמות ישראל מאז פעולות התגמול. במבצע קדש השתתף הגדוד, בפיקודו של מוטה גור, בקרב המיתלה וב-2 בנובמבר ביצע את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור, שבדרום-מערב חצי האי סיני.[22] בין השאר השתתף גם במבצעים: אביב נעורים, תרנגול 53, פעולת קלקיליה, כיבוש מחנה הפליטים בלאטה באינתיפאדה השנייה ועוד.
במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד 50 בקרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן (ובכלל זה קרב תל סאקי) ולאחר שניתנה לו הפקודה לסגת התכנסו חיילי הגדוד בקיבוץ עין גב. על אף שהגדוד נפגע קשות ואיבד רבים מלוחמיו ומפקדיו, הצליח מפקד הגדוד, יורם יאיר, לאושש את הגדוד, באמצעות תביעתו מן הפיקוד העליון של צה"ל כי על הגדוד להמשיך לקחת חלק בלחימה. הגדוד הפך לעתודה מטכ"לית והוטס לחזית הדרום. בסיני פעל הגדוד במסגרת אוגדה 162, בפיקוד אברהם אדן, ולחם בצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ.[23]
.jpg)
במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע הגדוד מספר רב של פשיטות ומארבים בעומק השטח הלבנוני. לכפרים; מארון א-ראס, דבל, עייתא א-שעב ועוד. הידועה שבהם הייתה בקרב בינת ג'בייל, בו נערכו כוחות מחטיבת הצנחנים ובהם גדוד 890 וגדוד 101, בפיקודו של מפקד החטיבה, חגי מרדכי. באשמורת הליל פשטה הפלוגה המבצעית של גדוד 101 על פאתיה המערביים של העיירה בינת ג'בל, הפלוגה התמקמה בבתים הצופים אל תוך הקסבה במארב בצד המערבי של בינת ג'בייל, ומיקמה בקומות הגבוהות של המבנה צוות צלפים. לאחר מספר שעות נחשף על ידי הצלפים כוח מיוחד של חזבאללה שפעל במרחב, כוח הצלפים והפלוגה המבצעית לחמו וצלפו בכוח החזבאללה. הקרב נמשך בלחימה עיקשת מול כוחות חזבאללה נוספים שהצטרפו ללחימה. לאחר מספר שעות תם הקרב הקשה בו נפצעו מספר רב מחיילי הפלוגה. חילוצם התבצע באמצעות נסיגה תחת אש בחיפוי מסוקי קרב, על חלקה בחילוץ הפצועים תחת אש, קיבלה טייסת החרב המתהפכת את צל"ש הרמטכ"ל. על פי מקורות זרים נמנו בקרב מאות מחבלים הרוגים.
הגדוד זכה בשנת 2010 בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.[24]
בפברואר 2015 קיבל הגדוד על חלקו במבצע צוק איתן צל"ש יחידתי ממפקד פיקוד הדרום. נוסח הצל"ש הוא:
הצל"ש מוענק לגדוד "פתן" על שהראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות ומקצועיות. הגדוד הועבר בתחילת המבצע לפיקוד חטיבת גבעתי עימה לחם בקרבות בגזרת ח'אן יונס עד לסיום המערכה ולה סייע להשלים את משימותיה. הגדוד ביצע את המשימות שהוטלו עליו תוך גילוי תחבולה ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר, נחישות וגמישות שאפשרו לו להתמודד עם אירועים בלתי צפויים. מפקדי גדוד "פתן", לוחמיו וחייליו חתרו למגע קרבי עם האויב בכל הקרבות הקשים שבהם השתתפו. יחידות הגדוד פגעו בעשרות מחבלים, פגעו בתשתיות הטרור ותפסו אמצעי לחימה רבים ובכך מנעו פגיעה בקרב תושבי מדינת ישראל ובקרב חיילי צבא ההגנה לישראל.
באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל (2023) ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה. בקרב נפלו חמישה מלוחמי הגדוד.[25]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מוטה גור | 1956 – 1957 | לימים הרמטכ"ל ה-10 |
| דני מט | 1957 – 1959 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| שרגא ישראל | 1959 – 1961 | |
| עמנואל שקד | 1961 – 1962 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| עמיחי לוי | 1962 – 1963 | |
| חיים נדל | 1963 – 1965 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
| שמואל פרסבורגר | 1965 – 1967 | מפקד חטיבה 5 |
| טיבי שפירא | 1967 – 1968 | לימים מפקד חטיבת מרחב שלמה |
| משה פלס | 1968 | נהרג בקרב במרדף, בהיותו מפקד הגדוד |
| אריה צידון | 1968 – 1970 | מפקד הגדוד במבצע תרנגול 53 |
| עמוס ירון | 1970 – 1972 | לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה |
| אמנון ליפקין-שחק | 1972 – 1973 | לימים הרמטכ"ל ה-15 |
| יעקב בנדל | 1973 | נפצע ברגלו באורח קשה בתאונת צניחה |
| יורם יאיר | 1973 – 1975 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית |
| יעקב בנדל | 1975 – 1976 | בשנית, לאחר החלמה ופיקוד על בא"ח צנחנים |
| מנחם זטורסקי | 1976 – 1977 | לימים מפקד פיקוד הנח"ל |
| יהודה דובדבני | 1977 – 1978 | לימים נספח צה"ל בארגנטינה |
| יאיר רפאלי | 1978 – 1979 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| מרדכי רוזנברג | 1979 – 1980 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| דורון אלמוג | 1980 – 1981 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| חזי צפריר | 1981 – 1982 | |
| גיורא איילנד | 1982 – 1984 | לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ |
| יצחק איתן | 1984 – 1985 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| אלי אמיתי | 1985 – 1986 | לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ |
| ישראל זיו | 1986 – 1988 | לימים ראש אגף המבצעים |
| יחיאל גוזל | 1988 – 1989 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
| יגאל שרון | 1989 – 1991 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
| שרון דוידוביץ' | 1991 – 1993 | לימים מפקד פיקוד הנח"ל |
| אביב כוכבי | 1993 – 1994 | לימים הרמטכ"ל ה-22 |
| פינקי זוארץ | 1994 – 1996 | לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| יוסי בכר | 1996 – 1997 | לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי |
| איתי וירוב | 1997 – 1999 | לימים מפקד המכללות הצבאיות |
| בועז עמידרור | 1999 – 2001 | לשעבר מפקד עוצבת הגולן |
| דוד בלומנפלד[26] | 2001 – 2003 | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן |
| איציק בר | 2003 – 2005 | לימים ראש מטה פיקוד העורף |
| אליעזר טולדנו | 2005 – 2006 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| אריאל יוחנן | 2006 – 2008 | |
| אבי בלוט | 2008 – 2010 | לימים מפקד פיקוד מרכז |
| אלון מדנס | 2010 – 2012 | לימים נספח יבשה בארצות הברית |
| יובל גז[27] | 2012 – 2014 | לימים ראש חטיבת שילו"ח באג"ת |
| אבינועם אמונה | 2014 – 2016 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי |
| אלעד שושן | 2016 – 2018 | לימים מפקד חטיבת פארן |
| מורדי וייס | 2018 – 2020 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| דביר דיאמונד | 2020 – 2022 | לימים מפקד חטיבת כרמלי |
| יואב ספקטור | 2022 – 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, מיועד לתפקיד מפקד גדוד גפן[28] |
| מיכה דהן | יוני 2024 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
.jpg)
גדוד 202, המכונה גם גדוד צפע, הוא הגדוד השלישי בחטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1964 במקום גדוד 28 (במקור 771), שהיה גדוד מילואים בחטיבה עוד במבצע קדש והועבר לצורך הקמת חטיבה 55. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) וסגנו דן שומרון. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל מיום הקמתו ובמבצעים מיוחדים: בין היתר ניתן למנות את פעולת סמוע, כיבוש רפיח במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים הצטיין הגדוד בקרב ואדי מבעוק, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה מבצע חוק וסדר, מבצע ניב מדובר ועוד. הגדוד זכה לפרסום באינתיפאדה השנייה בה הצליחו לוחמי הגדוד לעצור מספר רב של מחבלים באזור שכם ולתפוס מספר מחבלים מתאבדים קטינים (כגון חוסאם עבדו) במחסום חווארה.
עם תחילת מתקפת הפתע על ישראל (2023) הוזנק הגדוד ששהה באזור מעלה אדומים לקיבוץ כפר עזה, שם לחם במחבלים שחדרו לקיבוץ. בקרב נפלו שלושה מלוחמי הגדוד ולוחמים נוספים נפצעו.[25]
פלגת האש (מסייעת)
פלגה א'
פלגה ב'
פלגה ג'
פלגה ד'
פלוגת ח"ץפלוגת ח"ץ (חרדים צנחנים) מיועדת לציבור החרדי. הפלוגה תחת פיקוד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים. הגיוס הראשון לפלוגה החל בחודש נובמבר 2016. במהלך ההכשרה הפלוגה מקבלת תנאים המותאמים לאורח החיים החרדי, מבחינת כשרות, צניעות ותפילות. כמו כן, החיילים שומעים שיעור יומי מפי רב חרדי המגיע לבסיס או לשטח האימונים.
פלוגות
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אפרים חירם | 1964 – 1966 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| יואב שחם | 1966 | נהרג בעת פעולת סמוע |
| דן שומרון | 1966 – 1967 | ממלא מקום, לימים הרמטכ"ל ה-13 |
| צבי בר | 1967 – 1968 | לימים ראש עיריית רמת גן |
| יעקב חסדאי | 1968 – 1970 | לימים מפקד בית הספר למפקדי כיתות |
| חיים בנימיני | 1970 – 1972 | לימים קצין מודיעין ראשי |
| שמואל שחם | 1972 – 1973 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
| דורון רובין | 1973 – 1974 | לימים ראש מחלקת ההדרכה |
| אסף חפץ | 1974 – 1975 | לימים המפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל. |
| עמוס קוצר | 1975 – 1976 | לימים ראש אגף איתור נעדרים |
| שמואל ארד | 1976 – 1978 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| שבתאי פולג | 1978 | מפקד הגדוד במבצע ליטני. הודח לאחר מספר אירועים שאירעו בגדוד בזמן המבצע |
| ישראל רמות | 1978 – 1979 | ממלא מקום מפקד הגדוד (היה הסמג"ד באותה תקופה) |
| שאול מופז | 1979 – 1980 | לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון ה-15 |
| עופר בן צבי | 1980 – 1981 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| רוני קליינפלד | 1981 – 1982 | לימים מפקד חטיבה 226 |
| מיכה טמיר | 1982 – 1983 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| יום טוב סמיה | 1983 – 1984 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| שמאי רן | 1984 – 1985 | לימים המפקדה למשימות מיוחדות |
| אלעזר שטרן | 1985 – 1987 | לימים ראש אכ"א |
| יצחק גרשון | 1987 – 1988 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| מאיר כליפי | 1988 – 1990 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| מוטי יוגב | 1990 – 1991 | ראש מטה וסגן מפקד אוגדת עזה |
| רמי צור חכם | 1991 – 1992 | לימים נספח צה"ל בסין, ומנכ"ל עמותת הצנחנים |
| גל הירש | 1992 – 1993 | לשעבר מפקד עוצבת הגליל |
| נעם תיבון | 1993 – 1995 | לשעבר מפקד הגיס הצפוני |
| חגי מרדכי | 1995 | נפצע קשה בתקרית, והוחלף זמנית על ידי נעם תיבון |
| אמיר נדן | 1995 – 1997 | לשעבר מפקד עוצבת חירם, לימים סגן מפקד הגיס הצפוני |
| חגי מרדכי | 1997 – 1999 | בשנית, לאחר החלמה. לשעבר ראש מטה זרוע היבשה |
| אהרון חליוה | 1999 – 2001 | לימים ראש אגף המודיעין |
| רוני נומה | 2001 – 2002 | לשעבר מפקד פיקוד המרכז |
| מיקי אדלשטיין | 2002 – 2003 | לימים נספח צה"ל בוושינגטון |
| גיא חזות | 2003 – 2005 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| יניב אלאלוף | 2005 – 2007 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
| אודי שגיא[29] | 2007 – 2009 | |
| גיא ברגר | 2009 – 2011 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
| איתמר בן חיים | 2011 – 2012 | לימים מפקד יחידת רפאים |
| קובי ולר[30] | 2012 – 2014 | לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה |
| עמי ביטון | 2014 – 2016 | מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, לימים מפקד החטיבה |
| רועי צוויג-לביא | 2016 – 2018 | לימים מפקד חטיבת שומרון וקצין אג"ם של פיקוד המרכז |
| רן פרידמן | 2018 – 2020 | לימים מפקד חטיבה 226 |
| אביאל בלחסן | 2020 – 2022 | לימים מפקד חטיבה 226 |
| אלמוג רותם | 2022 – 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| יונתן שניידר | יוני 2024 – | מפקד הגדוד הנוכחי |
בספטמבר 2021, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר צנחנים" ל"סיירת הצנחנים" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלגות מתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו לפלגות הנקראות באותן שמות שהיו להן קודם לשינוי:
פלוגת סיור (פלס"ר) – טייפן, מכונה גם סיירת צנחנים
פלוגה נגד טנקים (פלנ"ט) – פתן שחור, מכונה גם עורב צנחנים
פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן) – זעמן, מכונה גם חבלה מוצנחת
פלס"ר 35, פלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים, נקראת גם "סיירת צנחנים". הסיירת החטיבתית מהווה את הכוח הלוחם האיכותי ביותר של החטיבה ונועדה להוביל את החטיבה כולה. לפלס"ר התמחויות ייעודיות נוספות, כמו לחימה בטרור, לוחמה תת-קרקעית, ביצוע מארבים חודרים בשטח אויב, לחימה במתארים מיוחדים, קומנדו ועוד. במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה הסיירת למפקדת גדוד סיור ב-29 בנובמבר 2002. בסיס היחידה הוא מחנה בית ליד. עם איחוד יחידה 101 עם גדוד 890 ב-1954, הוקמה מחלקת סיור גדודית בפיקודו של מאיר הר-ציון. בספטמבר 1955 חזר הר-ציון לשירות קבע ומונה למפקד פלוגה א' בגדוד 890 שאורגנה על ידו מחדש כפלוגת הסיור של הצנחנים. בין פעולות הסיירת ניתן למנות את הבאות: 'אגד', 'הר געש', 'עלי זית', 'גוליבר', 'לולב' ו'שומרון' בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים, הקרב על הרכס הצפוני במעבר המיתלה במסגרת מלחמת סיני, כיבוש רפיח וקנטרה במלחמת ששת הימים, מבצע קוקוס 65 מבצע הלם בנגע חמאדי שבעומק מצרים, מבצע תרנגול 53, מבצע ברדס 54–55, מבצע אביב נעורים, מבצע כותונת, מלחמת יום הכיפורים, מבצע שומרי יער בשנת 1989, מבצע גוף חימום בשנת 95 מבצע מרכבות האלים בשנת 1997 בלבנון ו-מבצע צמצום טווח בשנת 1999.
במבצע קדש נטלה היחידה חלק בקרב המיתלה. בתום הקרב הוענק ל-11 לוחמים מהיחידה צל"ש רמטכ"ל, ולמפקד צוות ביחידה הוענק עיטור העוז. במלחמת יום הכיפורים במבצע כותונת ומבצע דוידקה, תחת פיקודו של מפקד הסיירת, שאול מופז, פשטה הסיירת על יעדים בחלקה המזרחי של סוריה לשם שיבוש הזרמת תגבורות ואספקה מעיראק לסוריה. במבצע יונתן באנטבה הסיירת, תחת פיקודו של דורון אלמוג,[31] הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי להאירו בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקו
ח החדש. במבצע ליטני הובילה הסיירת את כוחות החטיבה בהתקדמות לעומק לבנון. במבצע חוק וסדר, המבצע המשמעותי הראשון של צה"ל נגד כוחות חזבאללה, פשטה הסיירת על חלקו הצפוני של הכפר מיידון. כן השתתפה הסיירת במגוון מבצעים בלבנון. הסיירת הייתה הכוח הראשון שחדר למחנה פליטים פלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו (מבצע מסע בצבעים במחנה הפליטים בלאטה) ומבצע רוח סתיו. בשנות ה-90 פעלה הסיירת בלבנון, בדגש על פעילות עומק, על בסיס פעילות זו, בעיקר בתקופת פיקודם של חגי מרדכי, יוסי בכר ומוטי ברוך. פעילויות אלו, דוגמת מבצע מרכבות האלים ואחרים, הן שסיפקו אבטחה לישובי הצפון בשנות ה-90. על פעילותה של הסיירת במהלך מבצע חומת מגן קיבלה ציון לשבח יחידתי.
במלחמת לבנון השנייה נכנס הגדס"ר לכפר מארון א-ראס. בקרב שניהלו עם החזבאללה הצליחו לוחמי הפלס"ר להרוג עשרות מחבלי חזבאללה ולכבוש את הכפר ללא נפגעים. על פעילותה במלחמה הוענק לסיירת ציון לשבח יחידתי, וכן עיטור העוז ליוני אסרף – לוחם ביחידה.
באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ניהלו לוחמי סיירת הצנחנים קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ רעים. במהלכו נהרג לוחם היחידה סמ"ר גיא שמחי.[25]
| מפקדי הפלס"ר | ||
|---|---|---|
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| מאיר הר-ציון | 1955 | מלוחמי יחידת 101 וקצין הדרכה של סיירת מטכ״ל |
| יהודה רשף | 1956 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| מיכה קפוסטה-בן ארי | 1956 | |
| יוסי יפה | 1956 – 1957 | |
| משה לוי | 1957 | לימים הרמטכ"ל ה-12 |
| יאיר פלד | 1958 – 1959 | (נהרג בידי בדואים בעת שסייר לבדו בקרבת הגבול עם מצרים[32]) |
| צורי שגיא | 1959 – 1960 | לימים מפקד מרחב שלמה |
| עמוס נאמן | 1960 – 1961 | |
| דב תמרי | 1962 – 1963 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| אלי ידגרוב | 1964 – 1965 | |
| אריה צידון | 1965 – 1966 | לימים מפקד החטיבה |
| גיורא חייקה | 1966 – 1967 | לימים מפקד מל"י |
| מתן וילנאי | 1967 – 1968 | לימים סגן הרמטכ"ל ושר |
| גד נגבי | 1968 – 1969 | לימים מפקד עוצבת חצי האש |
| מוטי פז | 1969 – 1970 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| נחמיה תמרי | 1970 – 1972 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| אבנר חרמוני | 1972 – 1973 | לימים מפקד חטיבת שועלי מרום |
| שאול מופז | 1973 – 1974 | לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון |
| יפתח רייכר-עתיר | 1974 – 1975 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים ונספח צה"ל בסין |
| דורון אלמוג | 1975 – 1976 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| מיכה טמיר | 1976 – 1978 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| משה יעלון | 1978 – 1980 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
| שמאי רן | 1980 – 1981 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
| ישראל זיו | 1981 – 1982 | לימים ראש אגף המבצעים |
| אייל קרים[33] | 1982 – 1984 | לימים הרב הצבאי הראשי |
| איציק נחמיאס | 1984 – 1985 | |
| עדי קדושטביץ | 1985 – 1986 | |
| אבי רוטשטיין | 1986 – 1987 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| גדי שמני | 1987 – 1988 | לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| שלמה בן דוד | 1988 – 1990 | |
| שוקי רינסקי | 1990 – 1992 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| חגי מרדכי | 1992 – 1994 | לימים ראש מטה זרוע היבשה |
| יוסי בכר | 1994 – 1996 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
| מוטי ברוך | 1996 – 1997 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
| איתן בלחסן | 1997 – 1999 | נפל בקרב מול מחבלי חזבאללה |
| אמיר ברעם | 1999 – 2000 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| איתי טוויטו | 2000 – 2001 | |
| נמרוד אלוני | 2001 – 2002 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| טל דביר | 2002 – 2004 | |
| גיא ברגר | 2004 – 2005 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
| עמית לידור | 2005 – 2007 | מפקד הסיירת בקרב מארון א-ראס במלחמת לבנון השנייה |
| נמרוד לוטן | 2007 – 2009 | לימים מפקד גדס"ר צנחנים |
| עמי ביטון[34] | 2009 – 2011 | לימים מפקד החטיבה הצפונית בעזה |
| אלעד שושן[35] | 2011 – 2012 | לימים מפקד חטיבת פארן |
| יאיר חביביאן | 2012 – 2014 | מפקד היחידה במבצע צוק איתן |
| חגי בן-ארי[36] | 2014 | יועד לשמש מפקד הסיירת, נפצע אנושות במבצע צוק איתן, ומונה באופן סמלי, בעודו מחוסר הכרה[37] |
| יואב ספקטור | 2014 – 2016 | לימים מפקד גדוד 101 |
| נועם מיכאל | 2016 – 2018 | לימים מפקד סיירת צנחנים |
| נבו דה-האן | 2018 – 2019 | |
| אליהו אסבן | 2019 – 2021 | |
| אריאל בן משה | 2021 – 2022 | לימים מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל. נפל במלחמת חרבות ברזל |
| נאור נוי | יולי 2022 – אוגוסט 2023 | |
| רועי חגי | אוגוסט 2023 – | |
.jpg)
לוחמי הסיירת נבחרים מבין המתגייסים לשורות חטיבת הצנחנים לאחר שעברו סדרת מיונים ארוכה. מסלול ההכשרה של לוחמי הסיירת כולל הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת, קורס צניחה, קורס סיור, קורס לחימה בטרור, ניווט, הסוואה צבאית ולחימה בשטח בנוי. אורך המסלול היה כשנה ושמונה חודשים וקוצר החל משנת 2000 לשנה וחודשיים עד שנה וארבעה חודשים, תלוי במחזור. תקופה מבצעית של לוחם בסיירת אורכת כשנתיים, במהלכם שליש מהזמן מוקדש לאימונים ושני שלישים להכנות ולביצוע של פעולות מורכבות נגד האויב.
בוגרי היחידה מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות המילואים של צנחנים. במהלך השנים איבדה הסיירת 83 מלוחמיה.
פלחה"ן 35, ייעודה של פלוגת החבלה הוא לסייע לחטיבה בפעילות הנדסית שוטפת כגון סיור ואיתור מוקשים ומטעני חבלה, חבלה במבנים, מיקוש, מעבר מכשולים, פריצה ועוד. כשהפלחה"ן אינה עוסקת בסיוע הנדסי לחטיבה, היא משמשת כיחידת חיל רגלים מובחרת למשימות התקפיות מורכבות, ופועלת כסיירת חטיבתית לאיסוף מודיעין ותצפיות.
יחידת החבלה הוקמה רשמית בשנת 1963, ומשה פלד (חדד) היה מפקדה הראשון. אם כי ראשית דרכה של היחידה הייתה בשנת 1956 ביוזמתו של מייק מיכאלי קיש, בוגר חיל ההנדסה הבריטי, שהקים מחלקת חבלה במסגרת חטיבת המילואים 80. מאז השינויים הארגוניים שנעשו ב-29 בנובמבר 2002 היחידה מופעלת במסגרת גדוד סיור. יעוד היחידה ביצוע פשיטות חבלה ומבצעים אחרים. פלוגת החבלה מתמחה בשימוש במטענים, הטמנת מוקשים בשטח האויב ובסילוקם של מטענים ומוקשים של האויב למעבר כוחותינו. הפלוגה פועלת בקדמת כוחות החטיבה ובאגפיה ככוח מוביל. לוחמי היחידה הופעלו בזירות לחימה שונות וביניהן מלחמת ששת הימים שם לחמה היחידה בפתחת רפיח, מלחמת לבנון הראשונה בה הובילה היחידה את כוחות הצנחנים החל מתפיסת ראש החוף עם
.jpg)
.jpg)
סירות גומי בחוף האוולי ובהמשך בחוד של החטיבה בהתקדמות והלחימה הציר החוף ובציר ההררי "ציר תיגהוצת" שם גם פינתה הפלוגה את מקבצי המוקשים שחסמו את התקדמות כוחות צה"ל מזרחה וצפונה, בעקבות אירוע זה קיבל מפקד הפלחה"ן יחיאל גוזל ציון לשבח מטעם אלוף פקוד הצפון, בהמשך לחמה היחידה בקרבות קשים מול מחבלים וכוחות סורים בעיקר בכפר מתא ובקרב שמון עד להגעה לביירות. בבירות הובילה היחידה את הפריצה למערב ביירות, מלחמת לבנון השנייה ובכל גזרות הלחימה ביהודה ושומרון. מי שעתיד להפוך להיות ללוחם ביחידת החה"ן צנחנים עובר הכשרת לוחמים בסיסית ומתקדמת. במהלך מסלול האימונים שאורכו בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים הלוחמים עוברים הכשרה בתחומים כמו צניחה, חבלה, ניווט, לחימה במתארי שטח שונים והסוואה. המועמדים לשירות ביחידה נבחרים מתוך המתגייסים לחטיבת הצנחנים שעברו גיבוש סיירות ואותרו כמתאימים לאופי היחידה. לאחר תום מסלול ההכשרה לוחמי היחידה עוברים סבבי אימונים יחידתיים וצוותיים ומבצעים פעילות מבצעית מורכבת בכל גזרות הלחימה. לוחמים המסיימים את השירות ביחידה משתלבים בפלוגות החבלה בחטיבות המילואים של הצנחנים.
מבצעים בהם השתתפה היחידה: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע אנטבה, מבצע ליטני, מבצע חוק וסדר, מבצע אירון, מבצע אביב נעורים, מבצע שפט, מבצע ברגל ימין, מבצע מגרסה, מבצע צוק סלע, מבצע תופת, מבצע איש דמים, מבצע מוביל, מבצע צלצל, מלחמת לבנון הראשונה, המערכה ברצועת הביטחון, מבצע חומת מגן, מבצע מערה חשמלית, מבצע מסע בצבעים, מבצע אחים לנשק, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.
| מפקדי הפלחה"ן | ||
|---|---|---|
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| משה פלד | 1963 – 1965 | מפקדה הראשון של היחידה. לימים מפקד הנדסה פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים |
| יהודה בר | 1965 – 1966 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| יצחק מרדכי | 1966 – 1968 | לימים אלוף שלושת הפיקודים ושר הביטחון |
| משה לשם-אדלשטיין | 1968 – 1970 | 1968-1979 |
| עוזי בן יצחק | לימים מפקד אוגדת יהודה | |
| רן בג | 1970 – 1971 | לימים ממקימי ומפקדי הלוט"ר |
| מנחם זטורסקי | 1971 – 1973 | לימים מפקד פיקוד הנח"ל |
| שמעון נוה | 1973 – 1974 | |
| אהרון סבג | 1974 – 1975 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| אריק מורן | 1975 – 1977 | לימים מפקד עוצבת האש |
| ישראל רמות | 1977 – 1978 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
| אמל אסעד | 1978 – 1979 | לימים מפקד מנהלת התאום והקישור |
| יואב הירש[דרוש מקור] | 1979 – 1980 | לימים מפקד חטיבה 646 |
| אהרון זיו | 1980 – 1981 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני ונספח צה"ל ביפן |
| יחיאל גוזל | 1981 – 1983 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| בני גנץ | 1983 – 1984 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
| יגאל שרון | 1985 – 1986 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
| אבי זהבי | 1986 | |
| רוני אלשיך | 1986 – 1988 | לימים סגן ראש השב"כ ואחר כך מפכ"ל משטרת ישראל |
| גל הירש | 1988 – 1989 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| יוסי בכר | 1989 – 1990 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
| דני קס לוין | 1990 – 1991 | מפקד הפלחה"ן בין היתר בזמן מבצע ברגל ימין |
| הראל כנפו | 1991 – 1993 | לשעבר מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| עופר צוברי | 1993 – 1995 | |
| לאון בן מוחה | 1995 – 1997 | נפל בקרב ב־7.10 לאחר שהציל אזרחים בשדרות ובפסטיבל הנובה כשלא היה בתפקיד |
| נדב מילוא | 1997 | נפל בעת מילוי תפקידו בקרב בלבנון |
| איציק בר | 1997 – 1998 | לימים ראש מטה פיקוד העורף |
| גדעון תמר | 1998 – 2000 | |
| אסף אסולין | 2000 – 2001 | נהרג בחומת מגן במסגרת סיוע למ״פ הנכנס בלחימה |
| גיא לוי | 2001 – 2003 | לימים מפקד בה"ד 1 |
| איתן בן גד | 2003 – 2004 | |
| ערן אוליאל | 2004 – | לימים מפקד חטיבת כפיר |
| דרור שאול | לשעבר קמב"ץ פיקוד העורף, מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה | |
| אייל בלומנשטיין | ||
| אלעד פרץ | מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה | |
| עומר כהן | - 2011 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| עודד זימן | 2011 – 2013 | לימים מפקד בא"ח צנחנים |
| טל זורבלוב | 2013 – 2014 | |
| אלמוג רותם | 2014 – 2016 | לימים מפקד גדוד 202 |
| דור מנשאוף | 2016 – 2017 | לימים מפקד בא"ח צנחנים |
| הוד מעודה | 2017 – 2018 | |
| אסף פרץ | 2018 – 2019 | |
| אופיר טוכטרמן | 2019 – 2021 | |
| עומר גטומה | 2021 – 2023 | |
| דניאל אביטל[דרוש מקור] | אוגוסט 2023 –אוקטובר 2024 | |
| יאיר אטדגי | אוקטובר 2024- | |
עורב 35 (הפלנ"ט), היא פלוגה נגד טנקים של חטיבת הצנחנים, שנקראת גם "עורב צנחנים". העורב היא יחידת איסוף מודיעין, תצפיות והכוונת אש וסימון מטרות עבור תותחנים, שריון, חי"ר וחיל האוויר והשמדת מטרות איכות בעומק האויב. בעת מלחמה פלגת העורב נותנת מענה לתמרון החטיבתי או אוגדתי ומספקות לחטיבה מודיעין איכותי מעומק השטח על ידי שימוש באמצעי תצפית ואיכון מתקדמים הקיימים בה. כמו כן ליחידה יכולות הסוואה מתקדמות המשמשות אותה לתצפיות מעומק השטח ללא חשש חשיפה.
פלוגת העורב הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974, אז חדרה בצה"ל ההבנה כי יש צורך בהקמת מערך שיתן מענה לכוחות השריון ההולכים ומתחזקים בצבאות ערב ועקב כך הוקמו פלוגות הנ"ט, שצורפו למערך החי"ר של החטיבות השונות. את משימת הקמת פלוגת הנ"ט הראשונה של חטיבת הצנחנים, קיבל לידיו אמנון דותן שכיהן כמפקדה הראשון, וסגנו יואב גוטסמן. היחידה עברה במהלך השנים שינויים רבים במבנה הארגוני שלה, מיחידה חטיבתית לפלוגה תחת פיקוד גדוד סיור, ובאמל"ח שלה, מטיל ה"עורב" – ה"טאו" לטיל ה"גיל" של ימינו, ובקרוב למערכת חדשה הנקראת ישל"ט אחוד – מערכת מתקדמת יותר של ה"גיל", מהמערכות המתקדמות ביותר בצבא בתחום טילי הנ"ט.
היחידה לקחה חלק במבצעים רבים ובכלל זה מבצע אנטבה,[38] מבצע סיגל, מבצע לבלוב, מבצע ליטני, מבצע שלכת, מבצע מוביל, מלחמת לבנון הראשונה, פעילויות עומק בדרום לבנון כגון: מבצע סחרור מסוכן, מבצע עיניים ירוקות מבצע פנתר ורוד, מבצע פינה אחרת (עד הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000), מבצע חומת מגן, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן הייתה ליחידה הראשונה בצה"ל שקלטה ועשתה שימוש במשגר האחוד.
לוחמי הפלוגה נבחרים בגיבוש גדס"ר המתרחש לאחר הגיוס. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה שאורכה בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים: טירונות, אימון מתקדם, קורס צניחה וקורסים ייעודיים כגון-ניווטים, אימוני לוחמה בכל מתארי הלחימה, קורס נ"ט ועוד.
| מפקדי הפלנ"ט | ||
|---|---|---|
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אמנון דותן | 1974 | |
| יואב גוטסמן | 1974 – 1975 | |
| יוסי דישון | 1975 | |
| נלי פקר | 1975 – 1976 | |
| ישראל גל | 1976 – 1977 | |
| אבנר טלמון | 1977 | |
| יוסף זימבריס | 1977 – 1978 | |
| הלל בר | 1979 – 1980 | לימים מפקד חטיבת עציון |
| אברהם קפלן | 1980 – 1981 | |
| ניר שרוף | 1981 – 1982 | |
| שאול אריאלי | 1982 – 1984 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| אורי יעקובי | 1984 – 1985 | |
| יאיר גולן | 1985 – 1986 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| מתי הורביץ | 1986 – 1988 | |
| אביב כוכבי | 1988 – 1989 | לימים הרמטכ"ל ה-22 |
| גדי ורשמה | 1989 – 1991 | |
| זאב ברנשטיין | 1991 – 1992 | |
| הרצי הלוי | 1992 – 1993 | לימים הרמטכ"ל ה-23 |
| אבי שטיינבוק-שוהם | 1993 – 1994 | |
| אמיר ברעם | 1994 – 1996 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| גיא חזות | 1996 – 1998 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| נמרוד אלוני | 1998 – 1999 | לימים ראש חטיבת ההדרכה בזרוע היבשה |
| אבי גיל | 1999 – 2000 | לימים מפקד עוצבת געש |
| אודי שגיא | 2000 – 2002 | לשעבר מפקד גדוד 202 |
| קובי ולר | 2002 – 2003 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| עמית לידור | 2003 – 2005 | |
| ירון שרוני | 2005 – 2006 | לימים מפקד גדס"ר צנחנים, לימים סגן מפקד עוצבת האש |
| ייטב מזור | 2006 – 2008 | |
| יניב בארוט | 2008 – 2009 | לימים קצין אג"ם של פיקוד הצפון |
| אורי דאובה | 2009 – 2011 | לימים מפקד גדס"ר צנחנים, לימים מפקד חטיבה 226 |
| לירון ביטון | 2011 – 2012 | לימים מפקד גדוד 450 וקצין אג"ם של אוגדת עזה, לימים מפקד חטיבה 55 |
| אפרים אבני | 2012 – 2013 | לימים מפקד עוצבת חצי האש |
| יותם רוף | 2013 – 2015 | |
| אמיתי סטביצקי | 2015 – 2016 | |
| יונתן שניידר | 2016 – 2017 | לימים מפקד גדוד 202 |
| אמיר פורי | 2017 – 2019 | |
| ינון לויאן | 2019 – 2020 | |
| בן שליו | 2020 – 2021 | |
| עומר אנגלוביץ' | יוני 2021 – 2023 | |
| זיו קולאס | אוגוסט 2023- | |
פלוגת חיל קשר (פלחי"ק) של החטיבה, אחראית לכל תחום הקשר, האלקטרוניקה, התקשורת, הצי"ד והמחשוב בחטיבה.
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) צנחנים הוא בסיס האימונים החטיבתי, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים לחטיבת הצנחנים ולמערך המוצנח, הכוללים הכשרת טירונים באימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס ששוכן באזור שומריה ונקרא "מחנה איתן", על שם רב-אלוף רפאל איתן. הוא תוכנן על ידי צוות אדריכלים ישראלי שכלל את שמואל שילה, ירון כ"ץ ושמואל פוטש, ונבנה בניהול חיל ההנדסה האמריקאי ובמימון הממשל האמריקאי, כחלק מהסכם וואי.
ההחלטה להעביר את הבסיס למשכנו החדש נדחתה בעקבות סירובו של מפקד הבא"ח, איתי וירוב, לעזוב את המשכן הישן בסנור, כדי שלא ייווצר הרושם של נסיגה משטח הבסיס, תחת אש המחבלים באינתיפאדה השנייה שהחלה באותה עת.[39] במאי 2001 הונחה אבן הפינה לבא"ח החדש וביולי 2003, תחת פיקודו של אהרון חליוה, נחנך בא"ח שפיפון ואוחד תחת קורת גג אחת, לאחר שהיה ממוקם קודם לכן בשלושה בסיסים שונים בשומרון ובבקעת הירדן.
מחזור אוגוסט 2003 חנך את הבסיס החדש, שנחשב בזמנו לפורץ דרך בתכנונו ובתנאים שהוא מספק לחיילים. אלו נגזרו מתפיסת עולם שלפיה התנאים הפיזיים הנוחים מאפשרים למפקדים להשקיע יותר זמן בהדרכה ובאימונים. בבסיס מתקיימות פעילויות הכשרה ואימון של לוחמי החטיבה,[40] יחידת מגלן, יחידת דובדבן, יחידת רפאים, מדריכי צניחה, יחידת עוקץ, יחידת הלוט"ר, יחידת הניוד 444, תוכנית תלפיות ותומכי לחימה. בעבר הוכשרו בבא"ח גם לוחמי סיירת מטכ"ל.
באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל, ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה וכן בלימת חדירת מחבלים בקיבוץ יד מרדכי. שבעה מלוחמי גדוד הבא"ח, בהם טירונים ומ"כים, נהרגו בקרבות.[25]
.jpg)
.jpg)
רשימת המפקדים:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עמוס ירון | 1967–1969 | לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה |
| אהרון אשל | 1969–1971 | מפקד חטיבה 665 |
| יצחק מרדכי | 1971–1972 | לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (מפקד פיקוד הדרום, המרכז והצפון) |
| אסף חפץ | 1972–1973 | לימים המפקח הכללי של משטרת ישראל |
| יהודה דובדבני | 1973–1974 | לימים נספח צה"ל בדרום אמריקה |
| יעקב בנדל | 1974–1975 | |
| גיל דוד | 1975–1976 | |
| יחזקאל צפריר | 1976–1978 | |
| נפתלי מנדלוביץ[41] | 1978–1980 | |
| גיורא איילנד | 1980–1981 | לימים ראש אמ"ץ וראש אג"ת |
| דורון אלמוג | 1981–1982 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| יום טוב סמיה | 1982–1983 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| חי אדיב | 1983–1984 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| אלעזר שטרן | 1984–1985 | לימים ראש אכ"א |
| יואב הירש | 1985–1986 | לימים נספח צהל לכוחות היבשה בארה״ב |
| יחיאל גוזל | 1986–1987 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
| אהרון זיו | 1987–1988 | לימים נספח צה"ל ביפן |
| מוטי יוגב | 1988–1990 | לשעבר מפקד חטיבת אפרים |
| שאול אריאלי | 1990–1992 | לשעבר מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| פיני לוי | 1992–1993 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| ערן דובדבני | 1993–1995 | |
| אביב כוכבי | 1995–1997 | לימים הרמטכ"ל ה-22 |
| פינקי זוארץ | 1997–1998 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| יוסי בכר | 1998–1999 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
| איתי וירוב | 1999–2001 | לימים מפקד המכללות הצבאיות |
| אהרון חליוה | 2001–2003 | לימים ראש אגף המודיעין |
| שמואל קלמי | 2003–2005 | לימים רמ"ח הגנה באמ"ץ |
| איציק בר | 2005–2007 | לימים ראש מטה פיקוד העורף |
| יניב אלאלוף | 2007–2009 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
| יקי דולף | 2009–2011 | לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון |
| גיא ברגר | 2011–2013 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
| איתמר בן חיים | 2013–2015 | לימים מפקד יחידת רפאים |
| יואב ברונר | 2015–2017 | לימים מפקד החטיבה |
| אליאב אלבז | 2017–2019 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| אפרים אבני | 2019–2021 | לימים מפקד עוצבת חצי האש |
| עודד זימן | 2021–2023 | לימים מפקד חטיבה 55 |
| דור מנשאוף | יולי 2023– | מפקד הבא"ח הנוכחי |
חטיבת הצנחנים היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות הצנחנים במילואים:
| שם החטיבה | מספר | גדוד
מזין |
יחידת אם | פיקוד |
|---|---|---|---|---|
 עוצבת חצי האש |
551 | סיירת צנחנים
(צוותי מרגמות מהגדודים) |
|
|
 עוצבת חוד החנית |
55 | גדוד "פתן" 101 | ||
 עוצבת שועלי מרום |
646 | גדוד "אפעה" 890 | 
| |
 עוצבת הנשר |
226 | גדוד "צפע" 202 | 
|
|
גדוד הסיור (5135) של חטיבת הצנחנים (המכונה גם גדוד שרף) נוצר לראשונה במלחמת לבנון הראשונה תחת פיקודו של דורון אלמוג בשם "כוח עוגן".[42] הגדוד, שכלל את הפלס"ר, הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית, הוביל את החטיבה בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות.[43] בכ"ט בנובמבר 2002 הוקם באופן רשמי גדוד הסיור של החטיבה, תחת המג"ד סא"ל שמואל קלמי.[44] בעשור השני של המאה ה-21 ייעודו של גדוד הסיור הוא להוות גדוד סיור מובחר של חטיבת הצנחנים בלוחמה קונבנציונלית או בלחימה בעצימות נמוכה.[45] הגדוד פורק ב-2021 לאחר שינויים בסיירות חטיבות החי"ר ובמקומו הוקמה סיירת צנחנים.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| שמואל קלמי | 2002 – 2003 | לשעבר ראש מחלקת הגנה באמ"ץ |
| אבי גיל | 2003 – 2005 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| נמרוד אלוני | 2005 – 2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה,[46] לימים מפקד מפקדת העומק |
| ירון פינקלמן | 2007 – 2009 | מפקד הגדוד במבצע עופרת יצוקה,[47] לימים מפקד פיקוד הדרום |
| איתן בן גד | 2009 – 2011 | לימים סגן מפקד החטיבה, מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי וקמב"ץ פיקוד המרכז |
| נמרוד לוטן | 2011 – 2013 | |
| ירון שרוני | 2013 – 2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים סגן מפקד עוצבת האש |
| אורי דאובה | 2015 – 2017 | לימים מפקד חטיבה 226 |
| ישי רוזיליו | 2017 – 2019 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריאל שרון | 1956 – 1957 | מפקד החטיבה במבצע קדש. לימים מפקד פיקוד הדרום וראש ממשלת ישראל ה-11 |
| מנחם אבירם | 1957 – 1960 | לימים מפקד עוצבת נתיב האש |
| אלי זעירא | 1960 – 1962 | לימים ראש אמ"ן |
| יצחק חופי | 1962 – 1964 | לימים מפקד פיקוד הצפון וראש המוסד |
| רפאל איתן | 1964 – 1967 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים. לימים הרמטכ"ל ה-11 |
| דני מט | 1967 – 1969 | לימים מתאם הפעולות בשטחים |
| חיים נדל | 1969 – 1971 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
| לוי חופש | 1971 – 1972 | |
| עוזי יאירי | 1972 – 1973 | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים. נהרג בפיגוע במלון סבוי |
| אריה צידון | 1973 – 1975 | מפקד אוגדה בפיקוד צפון |
| מתן וילנאי | 1975 – 1976 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| עמוס ירון | 1976 – 1977 | לימים ראש אכ"א |
| אמנון ליפקין-שחק | 1977 – 1979 | מפקד החטיבה במבצע ליטני. לימים הרמטכ"ל ה-15 |
| דורון רובין | 1979 – 1981 | לימים ראש מה"ד |
| יורם יאיר | 1981 – 1982 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש אכ"א |
| שמואל ארד | 1982 – 1984 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| מנחם זטורסקי | 1984 – 1985 | מפקד פיקוד נוער חלוצי לוחם |
| נחמיה תמרי | 1985 – 1986 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| שאול מופז | 1986 – 1988 | לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון |
| דורון אלמוג | 1988 – 1990 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| משה יעלון | 1990 – 1991 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
| מתי הררי | 1991 – 1993 | ראש מנהל סגל |
| ישראל זיו | 1993 – 1995 | לימים ראש אגף המבצעים |
| בני גנץ | 1995 – 1997 | לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון |
| יצחק גרשון | 1997 – 1999 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| גדי שמני | 1999 – 2001 | לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| אביב כוכבי | 2001 – 2003 | מפקד החטיבה במבצע חומת מגן. לימים הרמטכ"ל ה-22 |
| יוסי בכר | 2003 – 2005 | מונה במקום דרור וינברג. לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
| חגי מרדכי | 2005 – 22 באוגוסט 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים ראש מטה זרוע היבשה |
| הרצי הלוי | 22 באוגוסט 2007 – 20 באוגוסט 2009 | מפקד החטיבה במבצע עופרת יצוקה. לימים הרמטכ"ל ה-23 |
| אהרון חליוה | 20 באוגוסט 2009 – 14 באפריל 2011 | לימים ראש אגף המודיעין |
| אמיר ברעם | 14 באפריל 2011 – 16 במאי 2013 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אליעזר טולדנו | 16 במאי 2013 – 1 ביולי 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד פיקוד הדרום ואגא"ס |
| נמרוד אלוני | 1 ביולי 2015 – 16 באוגוסט 2017 | לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות |
| יקי דולף | 16 באוגוסט 2017 – 12 ביוני 2019 | לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון |
| יובל גז | 12 ביוני 2019 – 13 באוקטובר 2021 | לימים מפקד חטיבת שיטות לחימה וחדשנות |
| יואב ברונר | 13 באוקטובר 2021 – 30 במאי 2023 | |
| עמי ביטון | 30 במאי 2023 – | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
.jpg)
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו חמושים הצנחנים בתת-מקלע עוזי וברומ"ט. כיום, חיילי חטיבת הצנחנים חמושים ברובה סער מדגם קרבין M4A1. בנוסף, ישנם כלי הנשק ייחודיים השונים מכלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל.
בדומה לחטיבות חי"ר אחרות בצה"ל, משתמשים הצנחנים באמצעי ראיית הלילה המכונה "ליאור" שהחליף בשנת 2006 באופן מלא את אמצעי בשם "אקילה" שקדם לו. בנוסף לכך, בשנת 2007 נכנסה לשימוש בגדודי הצנחנים כוונת חדשה לקלעים המכונה "טריג'יקון חץ". ב-2009 נקלט בחטיבת הצנחנים רובה הצלפים "ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR) בקליבר 0.338 לפואה מגנום המיועד לצליפה בטווחים ארוכים.
החטיבה מצוידת בנגמ"שי ה-M-113 על שלל תצורותיהם אך בעיקר בג'יפים ממוגנים מדגמי "האמר" במגוון תצורות. כמו כן, מצוידת היחידה בטרקטורונים לסיור מהיר ופרישה מהירה של ציוד מחלקתי בשטח.
.JPG)
הנחיתה בשפך האוולי, באתר צה"ל, 13 בפברואר 2022
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת הצנחנים
שירו של צנחן, סרטון באתר יוטיוב אליעד - כל הזמן צנחן, סרטון בערוץ "מוזיקה ישראלית", באתר יוטיוב (אורך: 02:36) הכירו את בא"ח צנחנים, סרטון בערוץ "צה"ל - צבא ההגנה לישראל", באתר יוטיוב (אורך: 02:59)
תרגיל חטיבה 35 בסיני בחודש פברואר 1973 בנוכחות הצמרת הצבאית, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון תיעוד לחימת הצנחנים בגדה המערבית של תעלת סואץ, במלחמת יום הכיפורים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
סרטון סוף תרגיל חטיבתי של הצנחנים, ביוטיוב מיכאל אוריה, צפו בלוחמי פלחה"ן צנחנים בפעולה, באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2017 מיכאל אוריה, חילוץ עם מסוקים, לחימה לצד טנקים ופשיטה בירי חי, באתר צה"ל, 26 בינואר 2018 מפגן צניחה, יומני כרמל 1954 (התחלה 7:37) תרגיל של הצנחנים, יומני כרמל 1953 (התחלה 6:39) תרגיל של הצנחנים, סרטי גבע (באנגלית), 1957 (התחלה 3:20) מפגן צניחה ביום הצנחן, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, יולי 1958 (התחלה 2:48) מפגן צניחה לים ביום הצנחן, יומני כרמל, מאי 1968 (התחלה 2:08) כנס חטיבת הצנחנים, במעמד משה דיין, דוד אלעזר, עוזי יאירי, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, מרץ 1973 מפגן צניחה מעל הכנרת, 1969, באתר סינמטק ירושלים אימון צניחה של חיילות, סרטי גבע, מרץ 1969 (התחלה 2:24) אימון במתקן צניחה, גברים ונשים, 1957, ארכיון הסרטונים של AP תחרות צניחה למטרה, ארכיון הסרטונים של AP חטיבת הצנחנים עורכת מסדר ניצחון ברצועת עזה, 1967, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים אופק לוי, הסיפור מאחורי הנעליים האדומות, באתר צה"ל, 24 ביוני 2021 סיירת צנחנים-מאז ועד היום, סרטון בערוץ "Ofek Beker", באתר יוטיוב (אורך: 2:31)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
